"אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל הדבר, בטלה האהבה." (פרקי אבות). רוב ההתקשרויות האנושיות מתחילות כך, והן מראות לנו שקומת המרתף היא תמיד הישרדות. ללא קיום קומת המרתף, לא יעמוד הבית. עם זאת, זהו רק אות הפתיחה ליציאה אל החיים ולא תחנה סופית שלהם. לתינוק יש תלות חיצונית מוחלטת – חומרית ורגשית, אך כבוגרים, עלינו לנוע מעבר לכך.

להפוך להורה הרגשי שלי

רבים מאיתנו מחפשים אהבה ללא תנאי, אך לא בדיוק מבינים מה זה אומר ומה זה אומר בדיוק על החופש בזוגיות. התנועה שלנו החוצה אל תוך החיים, אל תוך ההיזכרות, תניע אותנו לעצב מחדש את קומת המרתף כך שאנחנו הופך להיות – הורה רגשי של עצמי פנימי ככל שניתן. ככל שנגדיל לעשות כן, בד בבד, תתאפשר לנו ההתרחבות של האהבה לעבר מרחבים שלא היו זמינים קודם לכן – אלה שאינם תלויים בדבר.

יש טעות רווחת לחשוב על אהבה שכזו במודל זוגי או משפחתי בלבד, אבל למעשה הרבדים שלה נרחבים הרבה יותר.

כשאהבה שאינה תלויה בדבר מובילה לפרידה

למשל, בשם אהבה שאינה תלויה בדבר, יכולה זוגיות להסתיים בדיוק מתוך אותה האהבה. לא מכיוון שצורך מסוים לא קיבל מענה ולכן מפרקים את החבילה, אלא מכיוון שלא מתאפשרת בנסיבות הקיימות צמיחה הדדית – הדרכים הפכו נפרדות, הערכים השתנו. במצב כזה, האחיזה אינה מכתיבה את התנועה, אלא האהבה שאינה תלויה.

לרקוד בין ביטחון לחופש: תהליך הצמיחה האישי

לצד כל אלה, חשובה החמלה והקבלה של האנושי בנו המבקש ביטחון והרוקד ריקוד בין אהבה שתלויה לבין זו שאינה תלויה. נוכל לשים לב שכשדברים מסוימים שעושה האהוב/ה "מטריפים" אותנו, עד כדי תחושה שאם הם ימשיכו "אינני אוהב/ת כבר" – שם בדיוק האהבה הופכת לתלויה.

זהו הרגע שנדרש בירור עמוק: מדוע מסוכן לי השונה ממני? שם טמון תהליך צמיחה אישי, חשוב ומלא באהבה שאינה תלויה בדבר, הדורש סבלנות לה אין קץ עד שאבשיל.
זוגיות מודעת מתחילה ביכולת שלנו להתבונן פנימה. בClinic אנחנו עובדים בדיוק על זה – המפגש עם העצמי, הצרכים שלו, השלכה על האחר, היכולת לנהל מערכת יחסים פנימית של טיפוח – עם זוגות ויחידים. לעוד חומרים בנושא זוגיות כמו ריצוי השוואות ופנקסנות מוזמנים למאמרים נוספים בבלוג.