גבולות הגזרה של האגו.
בשיחות עם הבנות שלי מדי פעם עולה מבט מופתע כשאני מזכיר את המילה אגו. "איך אגו קשור לזה?", תהיה בדרך כלל השאלה לאחר מכן. יש נטייה לצמצם את האגו למקומות של כעס, רדיפת כבוד ותחושת נקם. לאגו יש גבולות גזרה רחבים הרבה יותר. הוא גם מאוד חכם ומתעתע – והכל למען הגיון שהוא מחזיק ומכתיב לו את הדרך – שמירה עלי בחיים ושמירה שלא יהיה לי מסוכן. יש לו רדאר סכנה רגיש יתר על המידה שפשוט לא מקבל עדכוני תוכנה פחות או יותר מגיל 9. הנה לכם סיפור שימחיש את גאונותו: אדם עשיר ורודף ממון, בעלים של מכוניות יוקרה, בניינים, בתים בשפע, שעון שעולה כמו אי קטן, מגיע יום אחד לשבר גדול בחייו. הנה הוא בן 50 וניצב בפני תהום. השאלה שמצלצלת באוזניו, "מה?! זה הכל?!" והוא עובר דרך המשבר והולך לטיפולים, לסדנאות, לריטריטים, מחליף את החברים, מוסר את הרכוש, עולה על פשתן לבן, הרולקס מתחלף בצמיד חרוזים והוא מבסוט מהעצמי החדש שגילה ומהאופן בו נעים חייו. הוא עכשיו חסר רכוש, מתנייד בקלילות וטוב לו. אבלללל!!! הוא שם לב שעכשיו הוא בז לכל אלה שיש להם רכוש. מביט בהם כחיות כבולות הנעות בעיוורון בתוך מרוץ העכברים והן אינן מצליחות לראות את מה שהוא כבר ראה מזמן. הוא מתרחק מאנשים כאלה וחושב שהם טפשים. הנה חברנו גיבור העל, אדון אגו במלוא תפארתו. לא רצו אותו במקום אחד, הוא מיהר לחפור מנהרה והוציא את ראשו במקום האחר. זהו אותו אגו בדיוק המקדם בדיוק את אותה אג'נדה בשני קצוותיו של האיש. קצה אחד חומרי, קצה שני רוחני. האגו בסך הכל פשט את הארמאני ולבש את הגלביה.
כעת, לאחר שהבנו את טבעו הערמומי של האגו ואת האופנים המגוונים בהם הוא בא לידי ביטוי בחיינו, אני רוצה להמליץ על ספרו של אקהרט טולה, "ארץ חדשה".
אקהרט טולה מציע בספרו ניתוח מעמיק של פעולת האגו ולצידו דרך מעשית כיצד להשתחרר מאחיזתו המהתלת. אנחנו לומדים להסיר את הדרמה מאותו קול פנימי בלתי פוסק של מחשבות ושיפוטים שמנהל את חיינו. האגו ניזון מהדרמה שמקורה בהיאחזות גדולה, או הזדהות עם צורות – רכוש, מעמד חברתי, דעות, אמונות ואף סיפורים שאנו מספרים לעצמנו על העבר והעתיד.
בדומה לאופן בו תיארתי את האגו כמנגנון הישרדותי בעל רדאר סכנה מפותח, טולה רואה בו מבנה נפשי שנועד לשמור על תחושת נפרדות וייחודיות. הוא עושה זאת על ידי יצירת נרטיב מתמשך של "אני" נפרד מהעולם ומאנשים אחרים. הצורך הזה בנפרדות הוא השורש של קונפליקטים רבים, הן פנימיים והן חיצוניים – תחרות, קנאה, צורך בשליטה ופחד מתמיד מאובדן.