אדם – חוה -נחש

זכרי – נקבי – תעוזה/חוצפה/סקרנות/יצר/רצון עצמי
ברגע שנוצרו הזכרי והנקבי מתקימת דואליות המגובה במתח. יציאה ממצב של מנוחה מוחלטת. אני גם חושב שהם היו חייבים להתגלם יחד בחומר ובצורה, אחרת אין תועלת לנותן ללא מקבלת או למקבלת ללא נותן.באותו רגע מיד היה חייב להופיע גם כוח הנחש מאחר והמתח בין הזכרי והנקבי מייצר תנועה, בתוך התנועה הזו חייב להתקיים כוח שהוא צידו השני של הבלתי מגולם (המנוחה המוחלטת) – והוא התזזיתיות המוחלטת, זריקה משיווי משקל, מה עוד אפשרי, כמה חצוף אני יכול להיות, כמה סקרן, כמה סיכון אני לוקח, כמה יש לגלות ולחקור, לשבור את הכללים.
לכן שווה להסתכל כך, ללא כוח הנחש היו שואפים אדם וחוה לנוע בחזרה אל המנוחה המוחלטת ונעלמים שוב אל תוך הבלתי מגולם.
כמה תכונות שליליות הלבשנו על דמות שהיא חלק מפואר וכ"כ חשוב בעיצוב של העולם הדואלי ועכשיו אולי שווה להתעכב עוד על עניין הטוב והרע וכמה שרירותיים הם, עד בלתי קיימים.
כל כוח מחזיק תמיד את הפוטנציאל להמית ולחיות ולשתי דרכים אלה אין אג'נדה סמויה – הן רק התנועה של הדרך הקוסמית של הקיום.

כתבות נוספות

תפריט נגישות